כתב "זמן הדרום" יפצה את ראש עיריית קריית גת בגין הוצאת לשון הרע

1.                  1.                  זוהי תביעה בגין לשון הרע. התובע הנו ראש העיר קריית גת, הנתבע כתב "זמן הדרום". העוולה המיוחסת לנתבע עניינה כתבה שפרסם ביום 30.11.07, אודות ישיבת מועצת העיר מיום 27.11.07.

2.                  2.                  אין מחלוקת בין הצדדים כי בישיבה זו דיווח ראש העיר לחברי המועצה על החלטתו להשעות מתפקידה את מנהלת אגף החינוך בעיריית קריית גת, הגברת זהבה גור. הישיבה הייתה סוערת, וחלק מחברי מועצת העיר תקפו בדברים את ראש העיר על החלטתו במילים קשות.

התביעה

3.                  3.                  התביעה מתייחסת לפרטים מסוימים מתוך הכתבה אשר לטענת התובע אינם אמת, פוגעים בשמו הטוב ולפיכך מהווים אמירת לשון הרע נגדו. התביעה מתייחסת לארבעה משפטים מתוך הכתבה. שניים מתוכם הם ציטוטים מפיו של התובע, ציטוטים שהם לדעת התובע לא מדויקים. שני הציטוטים עניינם אחד ולמעשה נטען כי התובע אמר בישיבת המועצה כי אותה גברת זהבה גור מסרה הצהרה שקרית כאשר התקבלה למשרתה כמנהלת אגף החינוך, הצהרה לפיה היא בוגרת האוניברסיטה.

4.                  4.                  טענת התובע היא כי דברים אלה "נכתבו באופן מגמתי במטרה לשמש כראייה 'לכאורה' בדיון אשר עתיד להתקיים בבית הדין לעבודה וכן בכל הליך משפטי עתידי אחר הקשור לנושא" (סעיף 4 לכתב התביעה).

5.                  5.                  עוד מתייחס התובע לביטוי נוסף בכתבה לפיו, בנוסף לחברי המועצה, תושבים רבים היו נסערים מהחלטתו להשעות את מנהלת אגף החינוך. התובע טוען כי אין בסיס לטענה שתושבים רבים היו נסערים בשל החלטתו.

6.                  6.                  ביטוי נוסף מתוך הכתבה אשר לגביו מלין התובע הוא האמירה כי בעקבות השעיית גברת גור "בינתיים, מי שינהל את אגף החינוך הם שני פקידים חרדים שמונו בשבוע שעבר על ידי דהרי". התובע טוען כי משפט זה הוא מגמתי ושקרי ומי שמונה למלא מקום היא גברת רבקה בוזגלו.

7.                  7.                  התובע טוען עוד באופן כללי כי בדברים האמורים אלה יש כדי לפגוע בשמו הטוב, כראש עיריית קריית גת וכך הדבר עלול לחבל בהליכים משפטיים בעתיד ובסיכויי הצלחתו בבחירות הקרבות לראשות העיר. 

כתב ההגנה  

8.                  8.                  הנתבע טוען בכתב ההגנה כי התובע עושה שימוש לרעה בהליכי המשפט על מנת להרתיע את כלי התקשורת המבקרים את מעשיו.  הנתבע אינו מכחיש שיש בכתבה ביקורת על ראש העיר, אולם, לשיטתו האמור בכתבה הוא אמת, בדבר שיש בו עניין לציבור. מכאן, טוען הנתבע, כי חלה הגנת "אמת דיברתי" לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, ומותר היה לו לבקר את התובע על יסוד העובדות שדווחו.

9.                  9.                  הנתבע מסתמך בין השאר על פסק דין שניתן בבית הדין לעבודה בתביעה של אותה גברת גור נגד ההחלטה להשעותה. הנתבע טוען כי מסקנות בין הדין לעבודה תומכות בעובדות שהוא כתב בכתבה.

10.              10.              הנתבע המשיך ודחה את הטענה לפיה הדברים נכתבו על מנת לפגוע בסיכוייו של התובע להיבחר מחדש לראש העיר. הנתבע טען כי סיכוייו של התובע בבחירות פחתו מאוד בכל מקרה, נוכח דו"ח וועדת חקירה אשר פורסמה אודותיו.

הראיות והעדויות

11.              11.              בתיק זה התקיימו שני דיונים. הדיון הראשון התקיים אגב תביעה אחרת של התובע נגד הנתבע. הצדדים הסכימו, במסגרת אותה תביעה, לאחד את הדיון יחד עם התביעה דנן. אולם, במהלך הדיון הוברר כי לצורך הדיון בתיק מבקש התובע להגיש תמליל של הישיבה, בה נטען כי אמר הדברים נשוא כתב התביעה. לפיכך פוצל מחדש הדיון בין התיקים ועניינו של תיק זה נדחה.

12.              12.              לקראת הדיון השני הגיש התובע תמליל של החלק הרלוונטי מישיבת המועצה. הנתבע, לאחר שעיין בתמליל, הסכים כי התמליל משקף את אשר נאמר בישיבת המועצה, לצורך תיק זה. הנתבע טען, לעניין תוכן ישיבת המועצה, כי הסתמך על דבריהם של ארבעה חברי מועצה איתם שוחח, מן הקואליציה ומן האופוזיציה, אך מכל מקום משהוגש התמליל ציין כי תוכנו מקובל עליו. 

13.              13.              מן הראוי לציין כי התובע ביקש לזמן עוד 4 עדים ולהגיש עוד מסמכים, בקשות אלה נדחו במהלך הדיון בהחלטות מנומקות.

14.              14.              בהמשך הדיון באותו יום עמד התובע על טענותיו בפירוט. התובע טען במפגיע כי לא אמר את הדברים שיוחסו לו. הנתבע לא הצליח להצביע על הדברים בתמליל. אולם, הנתבע טען כי אף אם אין בדבריו "דיוק מקסימאלי" הרי באופן כללי הדברים נכונים והתובע טען כי אותה גברת גור שיקרה.

15.              15.              לעניין סערת הרגשות, אשר התובע טוען כי לא הייתה, הצביע הנתבע על התגובות של חברי המועצה וטען כי די בכך כדי לקבוע שהתגובות היו סוערות. עוד טען הנתבע כי הוא עצמו אינו תושב העיר, לפיכך פנה לאנשים שונים מתוך מערכת החינוך בקרית גת. לדבריו מסרו לו אותם אנשים כי גברת זהבה גור עשתה עבודה מצוינת והביאה את החינוך לרמה גבוהה יחסית למצוי בעיירות פיתוח, ועובדים אלה של מערכת החינוך אכן היו נסערים מהחלטתו של התובע להשעות את גברת גור.

16.              16.              לעניין הטענה שהופיעה בכתבה לפיה נוכח ההשעיה מונו "שני פקידים חרדים" לנהל את מחלקת החינוך, היפנה הנתבע לפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בבש"א 1261/08 במסגרת עב 1453/08, לסעיפים 21 ו- 22 לפסק הדין, על מנת לבסס את טענתו.